חנינת הרצוג לאזריה סוגרת תיק. השאלה היא אם סוף סוף נסגור גם את הדוקטרינה הצה״לית — הקוד האתי הקיים שמסכן את חיילינו ואת אזרחינו.

במוצאי שבת, 19 בספטמבר 2026, ערב יום הכיפורים, חתם נשיא המדינה יצחק הרצוג על קיצור תקופת הרישום הפלילי של אלאור אזריה’ בניגוד לעמדת הרמטכ”ל. אחרי עשור של כלא, כתם וסגירת דלתות, אדם אחד יוכל לעבוד ולגדל ילדים.

זה חסד לתיק סגור. זה עדיין לא שינוי בצה”ל.

מה הקשר בין החנינה הזו לשר המלחמה של ארצות הברית, פיט הגסת’? הכול.

עם ישראל לא נברא כדי לרַצות את המערב. נבראנו להוביל את האנושות באור של אמת. הגסת’ מבין את זה. הוא שינה את שם התפקיד לו בארה״ב: לא עוד שר ההגנה אלא שר המלחמה. כי צבא קיים לדבר אחד: לנצח ולהציל חיים.

גם אנחנו צריכים לשנות. לא עוד “צבא הגנה לישראל” — די להגנה בלבד. חייבים סוף סוף להיות צבא ה’ לישראל.

זה הקשר לאלאור אזריה.

ב־24 במרץ 2016, בפורים, בחברון, מחבל דקור שכב על הקרקע אחרי פיגוע. סמל אלאור אזריה, חובש בן 19, ירה. הוא אמר שחשש ממטען, ממעיל מנופח, מתנועה, מסכין. בית הדין הרשיע אותו בהריגה. הוא ישב בכלא. עשר שנים נשא בכתם. המסר לדור שלם: תהסס וחבריך עלולים למות; תירה ואנחנו נזרוק אותך לכלא כדי שהעולם יגיד שאנחנו “הצבא המוסרי ביותר”. זו לא מוסר. זו כניעה מערבית בתחפושת של טוהר הנשק.

הגסת’ אמר את זה במפורש.

ב־30 בספטמבר 2025, בקוונטיקו: די לפקודות פתיחה באש “פוליטיקלי קורקט ומעיקות”; רק “שכל ישר, קטלניות מרבית וסמכות ללוחמים”.

ב־2 במרץ 2026: “בלי פקודות פתיחה באש טיפשות… בלי מלחמות פוליטיקלי קורקט.”

סביב 4–5 במרץ: “ללוחמינו סמכויות מרביות שניתנו אישית בידי הנשיא ושלי. פקודות הפתיחה באש שלנו נועזות, מדויקות ונועדו לשחרר את העוצמה האמריקנית לא לכבול אותה.” המלחמות “המטופשות והפוליטיקלי קורקט של העבר” נלחמו “בפקודות מגבילות ומינימליסטיות”.

ב־11 במרץ 2026 הורה על “בחינה חסרת רחמים ובלי תירוצים” של מערכי המשפט הצבאי: יותר מ־20 שנה הם תפחו ומשכו יועצים משפטיים ממה שחשוב  “לייעץ למפקדים בלחימה, במקום שבו שניות ודקות קובעות. זה נגמר עכשיו.” “נקו עד היסוד… די לערפול מוסרי.” “מפקדים צריכים ייעוץ משפטי זריז, עצמאי ומדויק שמאפשר פעולה מכרעת — לא תהליך אינסופי.” “הלוחמים שלנו ראויים לצוותים משפטיים קטלניים וממוקדים כמוהם.”

ישראל לא צריכה סיסמאות אמריקניות. היא צריכה את אותה אבחנה: יועץ משפטי קיים כדי לאפשר לחימה חוקית  לא כדי להחליף את המפקד ולשפוט את הלוחם מול המצלמה.

גם כאן בארץ כבר כותבים קוד אחר.

ב־25 בפברואר 2026 פרסמו האלוף במיל’ עוזי דיין והרב אורי שרקי נוסח מתוקן לרוח צה”ל. הניצחון ראשון. דיין: “וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.” חיי אזרחינו וחיילינו קודמים לכל שיקול זר. הסמכות בלחימה היא המפקד בשטח. דיין הצביע על משפט אזריה. שרקי: בתי הדין מתייחסים לקוד כאילו הוא חוק, וחיילים מרגישים מאוימים; “כבוד האדם” הפך לכבוד האויב. השורה: חיי חיילינו קודמים לחיי האויב.

ב־14 במאי 2026 פנו כ־30 חברי כנסת, ביוזמת ח”כ צבי סוכות, לראש הממשלה: לנסח מחדש את רוח צה”ל. “יש לקבוע באופן חד־משמעי שחיי חיילינו קודמים לחיי האויב.” ערכי הניצחון קריטיים להכרעה.

זכיתי לסייר עם פיט הגסת’ בארץ, וביהודה ושמרון לפני שהפך לשר המלחמה בממשל טראמפ. מנהיג שמדבר את הסיפור האמיתי שלנו בלי התנצלות. 

בכותל המערבי אמר ישר למצלמה שלי: זה הכותל המערבי הקיר התומך של בית המקדש. הלוואי שכל יהודי היה יודע את זה.

חנינת אזריה סוגרת תיק. הקלפי בבחירות יכריע אם ממשיכים לזרוק חיילים לכלא בשם “מוסר” מערבי’ המוסר שאיזנקוט ויאיר גולן דוגלים בו.

יאיר גולן מציג ריסון וחקירה עצמית ובראשם משפט אזריה כתג המוסרי של צה”ל. ב־2006, בשיעור לצעירים לפני גיוס, שם את חיי אזרחי האויב לפני חיי החיילים וב־2025 האשים את המדינה ש”הורגת תינוקות כתחביב”.

איזנקוט התגאה שהזהיר בכירי חיזבאללה לפני תקיפת מבנה בביירות. בני גנץ התגאה שלא שלח לוחמי גולני לחסל מחבלי חמאס שהסתתרו בבית חולים בעזה. זו לא גאווה. 

זו דוקטרינה שמסכנת חיילים ואזרחים ומציגה היסוס כמעלה.

או שנחזור למוסר יהודי: ניצחון; חיינו וחיי חיילינו קודמים לחיי האויב; צבא ה’ לישראל, כפי שדוחפים סמוטריץ’, בן גביר ווינטר.

הגיע הזמן שישראל תלך בעקבות פיט הגסת’.

בעזרת ה’ נעשה ונצליח.