ג׳ארד קושנר אומר שהישראלים ״קצת לא רציונליים״ לגבי עזה.

ואז הוא מודה:

״אנחנו מתחילים עכשיו להבין את היקף המיליטריזציה של עזה. זה מעבר לכל דמיון.״

עכשיו מתחילים להבין?

אחרי 7 באוקטובר? אחרי כמעט שלוש שנות מלחמה? אחרי שהחיילים שלנו חשפו תשתית טרור אדירה של מנהרות, נשק ומפקדות ששובצו בכל עזה?

ואז קושנר מודה עוד משהו:

״עבדנו עם חמאס יותר מארבעה חודשים.״

וחמאס כביכול חתם על הסכם שבו הוא מתחייב לפירוק נשק.

ברצינות?

חמאס ביצע את 7 באוקטובר. זה ארגון טרור ג׳יהאדי המחויב להשמדת ישראל. איסלאמונאצים שצריך לחסל — לא לשבת איתם.

ואף על פי כן וושינגטון מבלה חודשים במו״מ עם חמאס, מודה שרק עכשיו היא קולטת את גודל החימוש בעזה — ואז קוראת לישראלים לא רציונליים כי הם מסרבים להפקיד את עתיד הילדים שלנו בידי עוד הבטחה של ״פירוז״?

לקושנר הפוך.

הישראלים מבינים משהו שוושינגטון עדיין לומדת:

פרדיגמת עזה הישנה מתה. היא תמיד הייתה מתה.

ב־2005 ישראל גירשה כמעט 10,000 יהודים, הרסה 21 יישובים והוציאה כל חייל מעזה.

הבטיחו שלום.

קיבלנו חמאס, רקטות, מנהרות טרור — ובסוף 7 באוקטובר.

לעולם לא עוד.

וההתעוררות הישראלית הזו נכנסת עכשיו לבחירות.

בן גביר מתמודד על משרד ממשלתי שיוקדש לקידום הגירה מעזה.

עופר וינטר שם הגירה מעזה בפלטפורמה.

משה פייגלין מדבר שנים על ריקון עזה מאוכלוסייה ג׳יהאדית.

נתניהו מינה את השרה גילה גמליאל לפקח על מאמצי הגירה מעזה — אחרי שהנשיא טראמפ עצמו העלה רילוקיישן בינואר 2025.

ותקשיבו לעבידה בכר, ניצול מקיבוץ בארי. אשתו ובנו נרצחו ב־7 באוקטובר. הוא הגיע מקהילות עוטף עזה שוחרות השלום. האמין בדו־קיום.

7 באוקטובר שינה הכול.

הוא חוזר ואומר: ישראלים לא יהיו בטוחים אם יישאר ג׳יהאדיסט אחד בעזה.

זה לא ״לא רציונלי״.

זו בהירות של 7 באוקטובר.

לטעמי התשובה לטווח ארוך ברורה: אמריקה צריכה להפעיל את המינוף האדיר שלה מול מצרים — ללחוץ על קהיר לפתוח את רפיח ולאפשר לעזתים שיוצאים ממרחב הלחימה להיכנס — בזמן שישראל מחסלת לצמיתות את חמאס וכל ארגון ג׳יהאד צבאי שמאיים עלינו.

ואז ישראל צריכה לתקן את הטעות ההרסנית של 2005.

לבנות מחדש את עזה היהודית.

להחזיר חיים יהודיים ליישובים שעזבנו.

לבנות אותם גדולים, חזקים ויפים יותר מגוש קטיף אי פעם.

אני מחכה ליום שבו משפחות יהודיות שוב בונות בתים, נוטעות שדות ומגדלות ילדים בעזה — וגם לי יהיה בית על חוף עזה לבלות בו עם המשפחה.

לא שאלה של אם. שאלה של מתי.

יותר מדי שנים נתנו לאחרים להגיד לנו מה ״ריאלי״.

אנחנו לא הלא־רציונליים. מי שממשיך להתעלם מאידיאולוגיה ג׳יהאדית בת יותר מ־1,400 שנה, שרודפת לא־מוסלמים ברחבי העולם — אלה הלא־רציונליים.

אנחנו בתהליך גאולה: ריבונות שחוזרת, דפוסי גלות שנשברים. האנושות מסתכלת על מדינת ישראל — תוביל באיך אומה מסיימת ג׳יהאד ומגינה על ילדיה, או תעתיק שוב את שיחת הסלון של וושינגטון?

אמונה אינה בריחה מאסטרטגיה. אחריות, בהירות וזהות יהודית — זו תקיעת השופר אחרי שהתעוררנו.

חזקו אמונה.

חזקו זהות יהודית.

חזקו את הקשר למולדת שניתנה לנו.

עם ישראל חוזר הביתה.